חזרנו מאיטליה.
נסענו עם אורלי ומוטי, החברים הטובים והאהובים שלנו.
היה יפה, רומנטי, מפחיד, טעים, טוב, מתיש, קר, מענג ועוצר נשימה.
יפה ורומנטי
את הטיול התחלנו ברומא. פעם ראשונה שלי ברומא, למרות שהייתי באיטליה שלוש פעמים. רומא מדהימה, רומנטית להפליא, יפיפייה וציורית. הספקנו לדחוס ביומיים די הרבה ונדמה לי שלא פספסנו שום אטרקציה תיירותית. כמובן שלא פסחנו גם על התחביב החביב, שופינג...
מפחיד
בערב הראשון, רצינו להרגיש קצת כמו איטלקים. לכן ישבנו בבית קפה בפיאצה ברברני ל-Happy hour. מהשעה שש בערב, אפשר לשבת בבתי קפה, להזמין משקה בתשלום וליהנות ממזנון חופשי של אוכל קטן מקומי: פיצות, פסטות, ברוסקטות ועוד. את הערב כמעט סיימתי בבית חולים עקב אלרגיה קשה, כנראה ליין החזק שהזמנו או לאנשובי, שלוותה בקוצר נשימה ודפיקות לב מואצות...חשבתי שאמות באיטליה אבל חזרתי לחיים בזכות טיפולו המסור של מוטי "סיסטם"...
טעים
בערב השני ישבנו במסעדה מקומית קטנה ואיכותית,
Hostaria Romana, מול בית המלון המקסים שלנו
Hotel de petris. אכלנו ריזוטו פטריות מהמם, ארטישוק ברוטב לימון שנמס בפה, סלט טרי ורענן (אוי, הירוקים באיטליה כל כך יפים, פריכים וחיוניים שכואב לאכול אותם), סטייק ותפוחי אדמה. ממליצה בפה מלא (באוכל) על המסעדה, אם כי לא הייתי מזמינה שוב סטייק כי מי מזמין סטייק ברומא ???
טוב ומתיש
בבוקרו של היום השלישי, שמנו פעמינו לכיוון רימיני, עיר חוף מזרחית, לתערוכת גלידות ומאפים. לאחר כארבע שעות נסיעה באוטוסטראדות המשוכללות, כשאף נהג לא נתקע לך מול הפרצוף בנתיב השמאלי, הגענו לתערוכת Sigep בפאתי רימיני. תערוכה ענקית ומדהימה שאיגדה יצרני גלידות, מאפים, כלים ומתקני אפיה ובישול, אריזות ועוד. הכל מעוצב בטוב טעם, באיכות בלתי מתפשרת, מתוקתק ומסודר להפליא. גני התערוכה אמרתם ?... ובכן, יש לנו המון מה ללמוד. כיתתנו רגליים במשך שעות והספקנו לראות אולי שליש מהתערוכה.
מותשים מהיום הארוך, החלטנו לאכול משהו קליל לארוחת ערב. אורלי "סאנשיין" ואני אוהבות מאד טיולי סופר בחו"ל, אז קנינו בסופר מקומי גבינות, ירקות טריים ולחמים טובים ועשינו פיקניק בחדר במלון...
קר ומענג
בשעות הבוקר של היום הרביעי, טיילנו קצת ברימיני הקפואה. רועדים מקור, מצאנו בית קפה מקסים באחת הסמטאות של העיר העתיקה והזמנו את המשקה הכי טעים שיש. "ג'מייקאנו". ערימה של קרם זביונה מתוק, אספרסו איכותי וקצפת טרייה בכוס קטנה. עצמנו עיניים, נאנחנו והתענגנו על כל ביס מהכפית. אח, כמה טוב !
המשכנו לבולוניה, בירת חבל אמיליה רומאניה. בולוניה יפה, המונית, צבועה בגווני חמרה ואדום. היה כל כך קר, שלא הרגשנו את כפות הרגליים שלנו גם לאחר הליכה מרובה. טיילנו באתרים ההיסטוריים (חייבים הרי לומר שראינו) ועשינו קצת שופינג (יש עכשיו soldi והמחירים סבירים לחלוטין).
ביקרנו גם בשוק הירקות והפירות המקורה והצטיידנו בדובדבנים ותותים מתוקים, גבינות וארטישוקים קטנים שממש רציתי לקחת הביתה כי הם היו ממש יפים. חזרנו לרימיני ואכלנו ארוחת ערב ב Lido, מסעדה מקומית וטעימה שנבחרה באקראי על ידי בעלי. הזמנו דגים בגריל, ריזוטו פטריות, פיצות קריספיות וסלט הבית. טרפנו לשובע וכך סיימנו עוד יום ארוך...
עוצר נשימה
כשהסטתי את הוילון בחדר המלון ברימיני בשעת בוקר מוקדמת של היום החמישי, נגלה לעיני מחזה מרהיב שסחט מפי צווחת התלהבות. העיר היתה מכוסה בשלג רך שירד ללא הפוגה. חוף הים היה לבן וצחור. הקור היה עז אבל למי אכפת כשבחוץ כל כך יפה ?
ארזנו את עצמנו ואת מטלטלנו ונסענו לוונציה, היעד האחרון בטיול שלנו. כל הדרך ירד שלג וגם כשהגענו לוונציה המהפנטת הוא לא פסק. פתיתי השלג ירדו כמו פיסות קטנות של צמר גפן רך. המקומיים אמרו לנו ששלג בוונציה הוא מחזה נדיר כך שזכינו. מאחר וזמננו היה מוגבל, לקחנו את הוואפורטור, אוטובוס צף מקומי, ושטנו בתעלה הראשית עד כיכר סן מרקו. וונציה לכשעצמה היא אחת הערים היפות בעולם בעיניי. הרומנטיקה נשפכת מחלונות העץ של הבתים הציוריים. הסמטאות הקטנות והקסומות, הגונדולות שעוגנות לאורך התעלות... תוסיפו שלג, ועוצמת היופי מתגברת ומותירה אותך חסר נשימה.
מאחר והתגעגענו לאוכל מזין שכייף לנגוס בו, בקיצור המבורגר וצ'יפס, אכלנו צהרים ב Hard rock cafe המצוין שבכיכר סן מרקו. אחר הצהרים נסענו לשדה התעופה בוונציה, לתפוס טיסת המשך לרומא ומשם לארץ. לא אלאה אתכם בפרטי תקרית הטיסה חזרה הביתה (פספסנו טיסה שלא באשמתנו ונאלצנו להישאר לילה נוסף ברומא ללא המזוודות...) כדי להשאיר טעם טוב לכל החוויה הזו... בקצרה אומר ששני דברים ייזכרו לרעה מהטיול הזה: אדישות איטלקית ואל-איטליה.
זהו, חמישה ימים קסומים נגמרו. חזרנו עייפים, מרוצים ומצוידים במבחר מטעמים איטלקיים (פסטות, פרמז'ן, רטבים, ריזוטו, הארטישוק היפה שלי ומגפיים...).
ועכשיו אני הולכת להכין ריזוטו פטריות.
שלכם,
סיגל
