טורקיז HOUSE

אני אוהבת לטייל באזור השרון המשופע בחנויות עיצוב בית קסומות. לצערי, האזור בו אני מתגוררת סובל מדלילות במגזר הזה (מקווה שישתנה בקרוב...). אני משתדלת לבקר באזור בכל הזדמנות הנקרית בדרכי ולשוטט במקום יחד עם אורלי שבונה עכשיו את בית החלומות המהמם שלה וזו סיבה מעולה לשוטטות.
ביקור במקומות מדהימים כאלה תמיד גורר אצלי מחשבות על שינויים. להעיף כל מה שיש בבית ולעצבו מחדש... בסופו של דבר אני מסתפקת ברכישת פריט אחד או שניים וגם זה עושה לי טוב.
השבוע ביקרנו בחנות הנוספת, החדשה יחסית, של טורקיז האוס במושב בני דרור. 
בחנות תמצאו שילוב ייחודי ואקלקטי של פריטי עיצוב ואוירה מרחבי העולם במגוון סגנונות, פריטים ישנים ומקוריים מפירוק (דלתות מצוירות, חלונות), אריחים צבעוניים בעבודת יד ממרוקו, מקסיקו והודו, ידיות דקורטיביות, ריהוט פנים וחוץ, גופי תאורה מיוחדים, מגוון עשיר של כלי בית ומטבח, טקסטיל ופרזול לגינה ולבית.
הכי אהבנו, אורלי ואני, את "מחלקת השמנת" הרומנטית להפליא. וילונות תחרה לבנים ענוגים, ריהוט כפרי לבן, כלי מטבח מזכוכית וקרמיקה בגווני שמנת ופרטי עיצוב במראה רך וחמים. 
אגב, החנות השנייה, שהיא בעצם הראשית של טורקיז, שוכנת במושב בבית יצחק והיא מתחם של ממש הכולל חנות לפריטי ריהוט, חנות לכלי בית, מתנות וחפצי נוי לבית ולגן, בית קפה-מסעדה וחנות בגדים. יפה יפה.
מומלץ ביותר.
שיהיה סוף שבוע נעים,
סיגל


טורקיז - שעות פתיחה
מושב בני דרור, א-ה 9:00-20:00, שישי 9:00-15:00
מושב בית יצחק, בית הקפה: א-ה 9:00-24:00, שישי 9:00-16:00, שבת 15:00-24:00
חנות: א-ה 9:00-21:00, שישי 9:00-16:00, שבת 10:00-21:00

מה שצבע יכול לעשות...

תמיד קינאתי בכל המוכשרים האלה אשר ביכולתם ליצור מגליל נייר טואלט, קופסת תכשיטים יפה ומיוחדת. אף פעם לא החזקתי מעצמי בעלת "ידי זהב" מוכשרת ויצירתית. נכון, ניחנתי בעין טובה, בטעם משובח (ובצניעות) אבל מפה ועד יצירת עבודות יד אה-לה "בתיה עוזיאל" המרחק הוא טרנס-אטלנטי. הכישרון שלי מתבטא בקנייה. גם חשוב, לא ?

למעשה, הניסיון היצירתי שלי מסתכם בקורס קרמיקה שדווקא בו החזקתי מעמד די הרבה זמן והכנתי כלים מקסימים. גם כן חוכמה גדולה. החמר נשפך לתבניות, יובש וכל מה שעלי היה לעשות זה לשייף, לצבוע ואופס, לתנור.

שיעור ניסיון בקדרות הסתיים במפח נפש לאחר שגוש החמר שהונח בחינניות על האבניים שלי הפך לחפץ בלתי מזוהה בסוף השיעור ובנוסף יצאתי בידיים פצועות וחבולות מהמאמץ הרב שהשקעתי בניסיון להפוך את הגוש לכד...

טוב, אז השלמתי עם העובדה שמרתה סטיוארט כבר לא אהיה, אבל בכל זאת חשבתי שאם אני רוצה לפתוח חנות, עלי להבין דבר או שניים בטכניקות צביעת רהיטים. לכן נרשמתי לסדנת צביעת רהיטים חד פעמית במרכז "נירלט" בדיזיין סנטר בבני ברק.

מרכז נירלט הינו מרכז שירות ייחודי לעיצוב בצבע שמטרתו להדריך, לייעץ ולשרת את קהל המבקרים איך לעצב את הבית בצבע. המרכז כולל עמדות יעוץ ממוחשבות, קיר השראות, דוגמאות מוחשיות של כל הצבעים, הטקסטורות והגוונים ומניפת ענק בגודל של כ-100 מ"ר הכוללת את 1,500 גווני מניפת נירלט.

סדנת הרהיטים מתאימה לאלה שצבעו בעבר ולאלה שלא. למדנו שיטות צביעה וטכניקות מגניבות woodwash , דיסטרסינג, קרקליר, קרקלגלייז, ליימינג. ההתנסות נעשתה על מוצרי עץ קטנים ודווקא הייתי גאה בתוצאה. תראו.

אני בהחלט חושבת להירשם לקורס הארוך בן 6 המפגשים השבועיים שאמור להיפתח באמצע דצמבר. מי רוצה להצטרף ?...
ובכלל, אני זוממת לקנות בשוק הפשפשים איזה רהיט ישן לא רצוי ולשפץ אותו בעצמי. מבטיחה להראות את התוצאה בבלוג...
שלכם,
סיגל

דברים שעלי לעשות לפני שאמות...

לפני כחמש שנים, החלטתי לעזוב.
עד אז, הייתה לי עבודה מכובדת ונחשקת עם משכורת שמנמנה בצידה שמימנה בכבוד את מסעות השופינג החביבים עלי, רכב צמוד ותנאים משופרים, משרד משלי, כבוד, יוקרה, כוח ועוצמה. אבל בפנים הרגשתי ריקה ולא מסופקת ורציתי משהו אחר. רציתי למצוא את האושר.
וכך אחרי 16 שנים, החלטתי לעזוב.
ידעתי מה אני לא רוצה לעשות, אבל לא ממש ידעתי מה אני רוצה לעשות. אז ניסיתי ונגעתי בכל מיני תחומים. ועדיין, בפנים הרגשתי ריקה ולא מסופקת ועדיין לא מצאתי את האושר.
ואז החלטתי.
החלטתי שאני לא חייבת להחליט ובטח לא בכדי לרצות את הסביבה שאמנם דאגה אבל גם לחצה. החלטתי להקדיש את הזמן, שהוא משאב כל כך יקר וחולף ("השעות לא קופאות לפי דרישה"), למסע היכרות עצמי ולעשיית כל אותם דברים "לא חשובים" שתמיד רציתי ודחקתי לפינה חשוכה ומאובקת בחדר הגדול שנקרא חיי. 
אז הכנתי לעצמי רשימה. קראתי לה "דברים שעלי להספיק לעשות לפני שאמות".
זו לא רשימה של דברים שאני צריכה לעשות, אלא דברים שאני רוצה לעשות. מעין רשימת חלומות. דברים שגם אם לא יביאו תועלת של ממש, עשייתם תעניק לי המון הנאה ומשמעות ותהפוך את חיי לאקטיביים, פוריים ומרגשים.
הרשימה שלי נמצאת במחשב וכל יום אני פותחת אותה, קוראת ומתמלאת באנרגיות חדשות. אני גם מעדכנת אותה מדי פעם, מסמנת √ ליד משימות שביצעתי או התחלתי, ואם יש דברים שכרגע נבצר ממני לבצע, אני יודעת שיום אחד זה יקרה, ולפני שאמות...
ברגע של גילוי לב, החלטתי לחלוק אתכם את הרשימה שלי ואני עושה זאת באהבה גדולה למען משפחתי, חבריי ולאלה שמשתוקקים למצוא קצת אושר אבל חוששים או לא יודעים איך... אפשר גם בלי להפוך עולמות.
זו הרשימה שלי:

• לפתוח את החנות שלי - בדרך ... אוף, כבר אין לי סבלנות
• ללמוד לנגן על גיטרה – מלמדת את עצמי....
• ללמוד צילום – התחלתי קורס צילום ונהנית מכל רגע
• לשיר
• ללמוד איטלקית
• ללמוד תפירה
• ללמוד צורפות
• ללמוד צביעה על עץ – לפני שבועיים השתתפתי בסדנא, מתכוונת להמשיך לקורס מלא בחודש הבא
• להמשיך בלימודי הום סטיילינג 
• לעסוק בכתיבה – החלום הגדול שלי הוא לכתוב ספר. כרגע מסתפקת בכתיבת בלוג...

הפוסט הזה קצת שונה באופיו מפוסטים קודמים שלי. אמנם אין בו המלצה על מקום יפה ואולי הוא טיפונת "כבד", אבל הוא בהחלט שייך לקטגוריה "דברים יפים" כי הוא מדבר על דרך חיים ויצירת הנאות חיים פרטיות המהוות נוסחא די מוצלחת לאושר. אצלי זה עובד.

מקווה שהצלחתי לנטוע במי שזקוק, תשוקה ומוטיבציה לקום ולהזיז את הישבן ולעשות משהו בשביל עצמו...

 

שלכם,
סיגל

 

תמונות שצילמתי אתמול, בקורס צילום, ביפו העתיקה המדהימה

גרייס קלי

היום יום הולדתה של גרייס קלי, אחת הנשים היפות, האצילות ושופעות הסטייל של עולם הקולנוע בשנות ה 50.

לו היתה חיה, גרייס היתה חוגגת היום 80 שנים ואני בטוחה שהיתה נראית נהדר גם כקשישה.

היא היתה השחקנית החביבה על אלפרד היצ'קוק בזכות תדמית "הבלונדית הקרירה" והוא ליהק אותה ברבים מסרטיו. ממש כמו באגדות, גרייס נישאה לנסיך רנייה ממונקו ובחרה לנהל חיי נישואין נוצצים על פני קריירה קולנועית.

גרייס נהרגה בתאונת דרכים במונטה קרלו בשנת 1982. וכמו שאומרים, אם למות, אז לפחות שזה יהיה בסטייל או במקום יפה...

שלכם,

סיגל

שינזי קאטו

נתקלתי במוצרים של שינזי קאטו בבלוג המקסים "ילדיסקו". איזה יופי של דברים.

שינזי קאטו הוא מעצב יפני בעל שם עולמי היוצר מוצרים איכותיים לשימוש יומיומי, כאלה המשדרים אופטימיות, שמחה וכייף גדול ומעלים חיוך בזכות האיורים המקסימים, שובי הלב והילדותיים משהו. המוצרים כוללים ספלי קפה ותה, מגשים, תיקים, בקבוקים, מוצרי נייר, קופסאות אוכל ועוד... הם בהחלט מתאימים לגדולים ולקטנים כאחד.

בסוף דצמבר יגיע המשלוח ובו מגוון רחב של מוצרים חדשים כגון מדבקות, קלמרים, שק לקניות, מוצרי נייר מיוחדים, מימיות חדשות ועוד.

את קולקציית המוצרים ניתן לראות ולרכוש באתר שינזי קאטו ישראל .

אישית, כבר סימנתי לי כמה מוצרים שהייתי שמחה לאמץ ללבי כמו ספלי התה והקפה, המחברות המדליקות והמגשים הציוריים.

אגב, עבודתו של המעצב המוכשר שייכת לקטגוריה בשם "זאקה", מונח יפני המשמש לתיאור פעולה של ייפוי חפצי יומיום ובדרך זו שיפור חייו והשקפת עולמו של האדם. כדי להיחשב ל"זאקה" על חפץ להיות אסתטי, רגיש, מעורר מחשבה ובעל משמעות. עליו ליצור אוירה בעצם נוכחותו ולהביא את ה"תובנה שביומיומי". אם כך חברים, ליזהר אשדות יש מקום בקטגוריה הזאת...

שלכם,

סיגל

Back yard , רהיט עם סיפור

מי לא זוכר את "בית קטן בערבה". אותה סדרה מרגשת על חייה הפשוטים רבי הסבל אך גם האהבה של משפחת אינגלס שגרה בבקתה קטנה בחווה באזור המערב התיכון של ארצות הברית לפני שנים רבות...

אם בא לכם להרגיש לרגע שאתם ב"בית קטן בערבה", ללא צורך בפספורט או בנסיעה ארוכה, תנו קפיצה לחנות Backyard שנמצאת בכפר ויתקין. איריס וצביה, בעלות החנות, אוספות מחוות ועיירות במערב התיכון של ארצות הברית מכל הבא ליד – רהיטים, כלים, חפצי נוי ואביזרים אותנטיים, ומביאות אותם לארץ. כל הפריטים מקוריים, כאלה שסימני הזמן נראים עליהם, והם עוברים תהליך של שיפוץ ותחזוקה בכדי שניתן יהיה ליהנות מהם לאורך זמן.

אישית, אני מאד אוהבת את סגנון העיצוב הכפרי האמריקאי, הלא הוא הקאונטרי. עיצוב חמים, פשוט ופונקציונלי המבוסס על ריהוט עץ, שמיכות טלאים בעבודת יד, כלי אמאייל וחפצים שעברו בירושה...
הייתי שם היום והתמוגגתי. עברתי לי ככה בין הרהיטים והחפצים הישנים, נגעתי, מיששתי, עצמתי את עיניי ודמיינתי למי היה שייך כל חפץ, אילו חיים היו לאותו אדם או משפחה ומה מספר כל רהיט שניצב לו ככה בחנות.

למשל, אותה סלסלת קש לבנה בה מונחים כרטיסי ברכה משומשים, כתובים וחתומים בכתב ידם של אוהבים או אותם תצלומים ישנים בשחור-לבן המספרים סיפור משפחתי... ממש היסטוריה חוצת עולם.

         

השלל שלי מהביקור הזה הסתכם במשקל ישן ואותנטי למטבח שכתוב עליו "1913" !!! רציתי לקנות עוד אבל זה יהיה רק אחרי שאגמור לשפץ את הבית...

לאחרונה הגיע משלוח חדש לחנות. בקרו באתר של Back yard  ואל תפספסו ביקור גם בחנות. באמת מקום מקסים. 

שבוע טוב,
סיגל

טוב ויפה

את קרן שביט הכרתי דרך הבלוג המקסים שלה, "טוב ויפה", ממנו ניכרים כישרון ענק וטעם משובח. יצרתי איתה קשר ונפגשנו בסטודיו מעורר ההשראה שלה בביתה שבמזכרת בתיה.

מישהו יודע כמה יפה במזכרת בתיה ? כמו כפר פרובנסי שהזמן עצר בו מלכת. במתחם ההיסטורי שוכנים בתים עתיקים מאבן, כאלה עם דלתות וחלונות עץ צבעוניים, וכן, אנשים ממש גרים שם. המושבה משופעת בגלריות אמנים ואפשר למצוא גם חדרי אירוח הנמצאים במבנה משומר ומשוחזר משנת 1883.                                       

בעיניי רוחי, כבר ראיתי את עצמי עוברת להתגורר במקום הזה ופותחת פה את הגלריה שלי... שווה ביקור קטן.

נחזור לקרן. קרן היא אמנית ומעצבת לעילא ולעילא עם רקע עשיר ומגוון בעיצוב. בסטודיו הקסום שלה, היא יוצרת ומעצבת מוצרים ומעבירה את "בוקר במושבה", סדנאות המפגישות נשים עם יצירה ואומנות. קרן עוסקת בהצלחה רבה גם בהום סטיילינג. חוץ מזה, היא בת מזל סרטן ומטבע הדברים, זה מוסיף לה נקודות זכות לא מעטות אצלי.

זה הסטודיו שלה.

לקרן יש ליין תכשיטים רומנטי להפליא בסגנון וינטאג' הנקרא "Vintage Flair".

כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכולה לצאת בידיים ריקות ממקום כזה. כך עמדתי מול אוסף השרשראות המהממות ולא ידעתי במה לבחור. לבסוף חמדתי שרשרת שפיארה את צווארה של קרן, הוספתי זוג עגילים ויצאתי מרוצה. החיים טובים ויפים...

תכנסו לבלוג השווה שלה, "טוב ויפה", ותהנו מליין התכשיטים ומדברים נוספים שקרן עושה.

שיהיה בכייף.

סיגל