"התחלות הן תמיד גם סוף, של תקופה עוברת, שאיתך נשארת."

עוד עשור שעוד רגע יגמר ויצטרף לשלושה שכבר נמצאים בתרמיל האתמול שלי.
בראיה כללית ובלשון המעטה אפשר לומר שהוא לא היה מהמוצלחים בחיי...


בשנת 2001 התמניתי למנהלת משאבי אנוש בחברה שלה הקדשתי 16 שנים מחיי. מרגישה שעלי להוכיח את עצמי לעצמי ולסביבה ויהי מה. 4 שנים של מאבק, כשבכל יום שעובר, האישיות שלי נמעכת עוד קצת לאדמה.


בשנת 2004 הגיע המפנה. בעודי משתזפת על סיפונה של אונייה מפוארת בשייט לקריביים, שואפת לקרבי את אויר החופש היקר מפז, חשבתי לעצמי: "מה אני עושה בעצם ? מסתכלת על ה-40 מהצד, האם כך אני רוצה להעביר את שארית חיי ? במלחמות אינסופיות ? במאבקים חסרי תועלת ? באומללות ?". שיתפתי את בעלי היקר שתמיד מגבה ומפרגן ומייעץ עצה טובה. לקח לי כחצי שנה לעזוב.


ב 2005 עזבתי. ישבתי קצת בבית, מנצלת את תנאי הפרישה המעולים. אח"כ זרמתי. לא ממש ידעתי מה אני רוצה אז ניסיתי כל מיני דברים ובעיקר אכלתי את הלב. בשלב הזה, האישיות שלי היתה קבורה עמוק עמוק באדמת בוץ טובענית.


לקראת סוף 2008 התחלתי בתהליך של חפירה ונבירה בנבכי הנפש. בעזרת טיפול בדמיון מודרך למדתי להכיר את עצמי מחדש. אספתי את כל החלומות ששכחתי בדרך. הבנתי ששרשרת האכזבות וההחלטות האומללות בחיי בשנים האחרונות, היא בעצם שלב מכריע והכרחי בדרך להתחזקות ולהעצמה אישית.


ומאז, חברים, המצב רק משתפר ויש לכך חיזוקים קוסמיים...


כיום, כשאני בוחנת לעומק את המשברים, הכאבים, הבלבול, העצבות, הכבדות, חוסר האונים וחוסר הוודאות שבעשור האחרון, אוכל לומר שהם אלה שעיצבו את סיגל של היום, שאותה למדתי להעריך ולאהוב, שאיתה למדתי לחיות ובה להאמין, אולי לראשונה בחיי.


ובנימה אופטימית זו, מאחלת לכולכם שנה אזרחית טובה באמת.


שלכם,
סיגל

נקודה בכפר

תארו לכם עולם פסטורלי וציורי, שכולו פרחים, פסים ונקודות, צבוע בצבעים מחייכים ואופטימיים של תכלת, אדום, ירוק, צהוב, סגול, ורוד. משהו כמו בפרסומות של פלאפון.
אולי נאיבי לצפות מהעולם כולו להיות כזה, אבל אגלה לכם שיש נקודה כזו והיא אצלנו, במושב עשרת.

"נקודה בכפר", חנות העיצוב הכפרית המקסימה, שייכת לתמי שמעוני, מקסימה לכשעצמה. תמי, בעלת רקע רב בתחום העיצוב, היא היבואנית הבלעדית של המותגים הנחשקים מדנמרק "Greengate" ו"House Doctor".

החנות שטופה בפריטי עיצוב בסגנון אירופאי כפרי: מגוון כלים, מוצרי טכסטיל, שטיחונים, קופסאות פח מהממות, ריהוט משלים, פריטים משגעים לחדר ילדים ועוד... והכל צבעוני, פרחוני, מנוקד ושובה לב.

אני נשביתי בקסמו של המקום. גם הפעם לא יכולתי להתאפק ורכשתי כמה פריטים (קופסאות פח בשלושה גדלים, מפת שולחן ופעמון לעוגה).

חנות קטנה ומטריפה.

שלכם,
סיגל

{ נקודה בכפר }
הגפן 26, מושב עשרת (ישובי גדרות)
טל' 08-8680282

שוק הפשפשים בחיפה

איבון, אמו של בעלי, מספרת שבמשך שנים רבות התקיים בחיפה שוק פשפשים באזור העיר התחתית.                      
כיום, השוק נמצא מס' רחובות מעלה וממוקם ברחוב הרב אלקלעי התלול.

השוק מתקיים בימי שבת וראשון בלבד, וכדי ליהנות משלל המציאות שהוא מציע, ממליצים לקוחות ותיקים להשכים קום. השוק נפתח כבר בשעה חמש בבוקר. בימי שבת הוא ממשיך לשרת את זרם הקונים עד שעות אחר הצהריים, אך בימי ראשון הוא נסגר כבר לקראת הצהריים.
למרות שהשוק מתקיים במקום כבר למעלה משנתיים, נשמרת תחושת האלתור והארעיות. מזכיר משהו את שוק הפשפשים בתל אביב כפי שהיה פעם. חלק מן הסוחרים פורשים את הסחורה על גבי שולחנות, אך הרוב פשוט פורשים יריעות בד או פלסטיק על הקרקע ועורמים עליהן מכל הבא ליד: בגדים, נעליים, תיקים ואביזרי לבוש יד שנייה; ספרים ישנים, מוצרי חשמל וכלי עבודה. קיים גם מגוון רחב של דוכנים ובהם רהיטים, שטיחים, כלים ואביזרים לבית.
המחירים, אגב, מגוונים לא פחות ועשויים להפתיע לכל כיוון: משקלים בודדים ועד מאות שקלים.

למרגלות השוק משתרע לו רחוב קיבוץ גלויות, מעין המשך מסודר יותר של שוק הפשפשים המאולתר, ובו שלל חנויות רהיטים ופריטי יד שנייה. רבות מן החנויות אינן פתוחות בשבת.

{ רומנטיקה בשוק }
בונבון, קיבוץ גלויות 1
כניסה לחנות בונבון היא כמו כניסה לעולם אחר של הוד ישן, מסולסל ורומנטי. בכניסה לחנות ניצבות עגלות תינוקות מהודרות ומעוטרות משנות ה-30 וה-50. בתוך החנות ערב רב של פריטים בסגנון רומנטי: ארונות עץ עתיקים בעלי ויטרינות זכוכית עמוסים בכלי פורצלן, תיקי ערב רקומים, זרי פרחים ושושנים מפלסטיק, רקמות גובלן במסגרות מוזהבות, כריות רקומות, בגדים יד שניה, אוסף ראשי בובות עטורות כובעים ישנים רומנטיים.
ימים שבת-חמישי 8:00-15:00.

השוק בהחלט שווה ביקור למי שמזדמן לסביבה.

שבוע מקסים,
סיגל

מרק חם לחורף קררררר...

אין כמו מרק חם ביום חורף קר, כשהגשם מתדפק על החלונות.
ערימת מתכוני המרקים שלי ישנה את שנת הקיץ שלה ומתעוררת לחיים עם בוא הגשם הראשון.
אתמול הכנתי מרק עלי מנגולד וחומוס חמצמץ שגרף מחמאות מתוקות.
אני שמחה לחלוק אתכם את המתכון. אני ממש לא מאלה ששומרים לעצמם או מחסירים מרכיב או שניים כדי שלא יצליח...
אז הנה, פשוט להכנה וטעים רצח.

{ מה צריך }
3 חבילות של עלי מנגולד ירוקים ורעננים חתוכים לרצועות דקות (את החלק הלבן התחתון לא צריך)
כוס חומוס מושרה במים ללילה ומסונן
שיני שום פרוסות דק דק (מתה על שום אז השתמשתי בראש שלם)
2 כפות קמח
2 כפות גדושות של אבקת מרק עוף
תבלינים: מלח, פלפל לבן, כמון
מיץ מחצי לימון גדול (בשום אופן לא משומר !!!)
6 כוסות מים רותחים

{ איך מכינים }
מטגנים בקלילות בשמן זית את השום הפרוס.
מוסיפים את רצועות המנגולד ומאדים קלות.
בוזקים את הקמח ומערבבים.
מוסיפים את החומוס ואת המים ומביאים לרתיחה.
מוסיפים אבקת מרק עוף ותבלינים ומבשלים כ 30 דקות על אש נמוכה.
מצננים מעט וטוחנים את המרק עם מוט הטחינה הזה (טחינה בינונית כזו שתשאיר כמה גרגרי חומוס שלמים).
מוסיפים מיץ לימון, טועמים ומתקנים תיבול לפי הטעם.
אוכלים ונהנים.

אני חושבת שבפעם הבאה, אוסיף עגבניה מגוררת למתכון. נראה לי שישפר את העסק עוד יותר.

סוף שבוע נעים,
סיגל

הכלים הם מסט הפורצלן המקסים שקניתי בשוק הפשפשים ב 100 ש"ח !!!

אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם...

שופינג. פעולה מלבבת, משמחת ומשפרת מצב רוח.

בסולם הדברים היפים בחיים שלי, לשופינג יש מקום של כבוד בחמישייה הפותחת.
אי אפשר לתאר את החדווה והאושר שאופפים אותי כשאני נכנסת למשל לזארה. אני עומדת ככה דקה-שתיים בכניסה לחנות, שואפת את ריח הבגדים שמקדם את פני, מסתכלת סביב ויודעת בדיוק כמה זמן אהיה שם ועם מה אצא...
לאחרונה, גם קיבלתי הסבר משכנע מאסטרולוגית שנשכרה לעשות לי מפה (מטעם פרוייקט ניו אייג' של דה-מרקר. הסבר בפוסט אחר...) שהדחף הבלתי נשלט שלי לשופינג בלתי נלאה נובע – תחזיקו חזק - מצורך בתשומת לב !!! וכמו שנאמר, אם אין אני לי, מי לי ?...
יצא לי לחשוב לאחרונה על התמורות שחלו בטעמי האופנתי בשנים האחרונות. בשנות צעירותי, אהבתי מאד בגדים צמודים וסקסיים שהבליטו יתרונות גופניים, מקור גאוותי דאז (הגרביטציה עושה את שלה... ).
השנים הביאו איתן תובנות חדשות לגבי המושג "נשיות" שגרמו למהפך בטעמי האישי. שמתי לב שאני מתבייתת על הפריטים שמשדרים נוחות, פשטות ופרקטיות. את נעלי העקב למשל, החליפו נעלי אול-סטאר ונעלים שטוחות. ככה אני מרגישה הכי נוח.
כמו כן, אינני אדם שנכנע לתכתיבי אופנה ולטרנדים. מעולם לא הלכתי עם חולצות בטן ומכנסי סקיני הם לא מהחביבים עלי. נעלי פלפטורמה אימתניות תמיד הפחידו אותי ותופעת העדר של מכנסי שקי-קקי תחובות במגפיים גורמת לי לחלחלה עמוקה...
למעשה, אני חושבת שהתקופה היחידה שראויה להחייאה היא שנות החמישישים שבה האופנה הייתה רומנטית, נשית, קלאסית ונטולת מאמץ. גם הבוהו-שיק שצמח מהיפי שיק בסיקסטיז אהוב אצלי, למרות שבגיליון "את" האחרון הוכרז שהוא בשלבי דעיכה. מה אכפת לי.

הנה כמה מראות שאני אוהבת. אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם...

שבוע נהדר,
סיגל

סופשבוע משפחתי צפוני

את השישבת האחרונים בילינו בצפון הרחוק (רמת הגולן) בחיק המשפחה המורחבת, לרגל חגיגות שבעת העשורים של אביו של בעלי. דוד יקר, מזל טוב !!!


מזג האוויר היה קריר, טיפה גשום אך בהר והיווה תפאורה מושלמת לאזור. הכל ירוק, חי ונושם. המרעה נראה כל כך מאושר וטעים... והכי חשוב, אין הרבה מטיילים. לדעתי, זו ה-עונה לטייל בצפון.

לא אלאה אתכם באנדוקטות משפחתיות אבל אני כן רוצה לספר על החלק הגסטרונומי שהרי ידועים למכריי חיבתי העזה לאוכל ומה שאוכל טוב עושה לי.

דרור, גיסי, אלוף בלהכיר את כל המקומות ששווה לאכול בהם. וכך, בדרכנו לצפון בשישי בבוקר, נווטה על ידו שיירת המכוניות המשפחתית, כצאן המובל למנגל ברצון, למסעדת "אל תנור" שבנצרת עילית שהיא אחות קטנה ל"אל באבור" מאום אל פאחם למי שמכיר. המסעדה מתמחה באוכל ערבי ייחודי ומציעה סלטים ובשרים מחומרי גלם טריים באיכות גבוהה. מנת צלעות הטלה הממולאות והקבבים העשויים במקום הן מנות הבשר המומלצות, אך מפאת השעה המוקדמת, הסתפקנו בארוחת סלטים מפוארת. על השולחנות הוערמו מיליון צלוחיות סלטים שללקק את האצבעות. קיבלנו חומוס עם גרגרים, חציל בלדי בטחינה, גזר מבושל מתובל, פלאפל עם שומשום הכי טעים שאכלתי, כרובית צעירה בטחינה, לבנה עיזים עם זעתר, גזר מתובל, סלט גרגיר הנחלים, סלט ירקות קצוץ, סלט פטוש, סלט תפוחי אדמה עם פלפלים, סלט פטריות, סלט חוביזה חם, גבינת עזים מטוגנת, לאפות חמות מהטאבון וזיתים סוריים.

לא זול, אבל שווה כל שקל.

את הסעודה האחרונה בשבת, לפני החזרה לתל אביב, עשינו ב"קדירת המכשפה והחלבן" בנמרוד. המסעדה המתמחה בגבינות, יין ותבשילי קדירה מהבילים, שוכנת בבקתת עץ בגובה 1115 מטר מעל ההרים וחולשת על הנוף המדהים של אגם ברכת רם ועמק התפוחים והדובדבנים. את המסעדה מפארות עשרות מכשפות ידידותיות המרחפות מעל ראשי הסועדים ומספקות חוויה ייחודית ומכושפת.

תראו מה קיבלנו שם.

קדירת עוף בשמפניה עם פטריות חורש ופירה

מדליוני פילה יען ברוטב חרדל דיז'ון וניוקי

הקדירה האגדית של מכשפת הר קטה

נתחי טלה ממרעה מקומי מבושלים ביין לבן ירקות שורש ועשבי תיבול על מצע בורגול גס

הקדירה של מכשפת ליבת ההר

אוסובוקו עגל מבושל בבירה וצמחי תבלין מהגינה, על מצע של פירה עם שעועית ירוק ופלפל אדום קלוי

פילה טונה צרובה עם אורז לבן ברוטב טריאקי

כמה מומלץ !!!
אם למות חברים, אז אחרי ארוחה טובה...

שלכם,
סיגל


{טלפונים וכתובות}
מסעדת "אל-תנור"
תחנת דלק סונול צומת ריינה , נצרת עילית
טלפון: 04-6014948, 04-6014664
"קדירת המכשפה והחלבן"
ישוב נמרוד, טלפון: 04-6870049

מסיבת החלפת בגדים

רעיון חביב לפתיחת השבוע...

הנכם מוזמנים ביום שישי הקרוב, 11.12.09,

למסיבת החלפת בגדים 

מגיעים עם שקית (בגדים, נעלים, אקססוריז ומה לא) שאינכן צריכות מהארון הפרטי שלכן, משלמים בכניסה 20 ש"ח ויכולים לצאת עם שקית מלאה בבגדים, בנעלים, באקססוריז ומה לא שאחרות אינן צריכות מהארון הפרטי שלהן, ללא תמורה כספית וללא הגבלה...
רעיון נחמד מאד. 

שבוע נפלא,
סיגל

"בסתיו הוא ענד לי שרשרת של עלי שלכת מוזהבים על הצוואר..."

כבר סיפרתי לכם על הקנאה (החיובית כמובן) שאוחזת אותי בכל פעם שאני נתקלת באנשים יצירתיים וביצירתם. אוף, גם אני רוצה. הרי אני גם שמאלית ואתם יודעים מה אומרים על שמאליים, שהחלק האומנותי שבהם מאד מפותח. והנה, עלתה בידי ההזדמנות לעשות משהו בעניין...
בשבוע שעבר הסתובבתי עם ליזוש בדיזנגוף. נכנסנו לכל חנות בגדים אפשרית ברחוב, ולשמחתי, יש הרבה. תוך כדי שוטטות, נשבתי בקסמן של שרשראות בסגנון וינטג' שכיכבו במרבית החנויות. יפות ומשדרגות כל הופעה. אממה, לא זולות בכלל יחסית לעובדה שהן נראות פשוטות מאד להכנה.
אז החלטתי כן לנסות את זה בבית. אצתי רצתי לחנות חומרי יצירה בקרבת ביתי ורכשתי כל מה שצריך על מנת להכין אב-טיפוס. וכך, אחרי כלום עבודה, זה מה שיצא...

מאד נהנתי מתהליך היצירה ומהתוצר הסופי ועכשיו אני מתכוונת להכין עוד. זמן פנוי הרי יש לי.
אהבתם ? אז תהיו נחמדים והשאירו תגובה...
יום נפלא,
סיגל

שורת הכותרת היא מתוך השיר "סיפור אהבה שלה" של ארקדי דוכין ומיכה שטרית