Vintage Simple

יש משהו כל כך חם, ביתי ושורשי בסגנון הכפרי שזאת הסיבה שהוא המועדף עלי. הוא מתאפיין באווירה חמימה ורומנטית, בשימוש בחומרים טבעיים (אבן, עץ), בצבעוניות שקטה יחסית ושם דגש על חזות המשדרת פשטות וטבעיות. אני בהחלט רואה את עצמי יושבת בגינה הזו עם תה צמחים שקטפתי בגינה, נהנית מהאויר הנעים והשמש המלטפת, כשבתנור הישן במטבח מתבשל לו בינתיים תבשיל קדירה כפרי ריחני... בכל פעם שאני נתקלת בפריטים או בתמונות של בתים המעוצבים בסגנון כפרי, בספרים ובמגזינים שאני רוכשת ובשיטוט בבלוגים ובאתרים באינטרנט שעוסקים בעיצוב פנים ובהום סטיילינג, אני שואבת רעיונות והשראה, מתמקדת בפרטים הקטנים ומתמוגגת מכל היופי הזה שסוחף אותי בדמיון לארצות רחוקות... בית קוטג' באנגליה, בית חווה בארה"ב, בית כפר בפרובנס, וילה בטוסקנה... מי שראה את הסרט המופלא "שנה מופלאה" עם ראסל קרואו המצולם בפרובנס, וודאי יודע על מה אני מדברת (אגב, סרט מומלץ ביותר !!!).
את הבית המקסים הזה מצאתי בבלוג Vintage simple. אם הייתי צריכה לעצב את ביתי מחדש, הייתי מאמצת כמה מרעיונות העיצוב שלו. 

אני מאד אוהבת את השילוב בין ישן לחדש, את רצפת העץ לצד רצפת האבן הטבעית, את קורות העץ המתוחות בתקרה, את הגוונים השקטים והמרגיעים, את כל אותם פרטים קטנים שאלוהים נמצא בהם: חלונות ותריסי עץ, גינה עם צמחיה טבעית ופשוטה, ריהוט מעץ טבעי גס שנדמה שלא עבר עיבוד, כורסאות במראה ישן, ארונות שנראים כאילו נלקחו מכפר נידח, פריטי טקסטיל מבדים טבעיים ונעימים, כלי קרמיקה, אבן ואמאייל...


מה הסגנון המועדף עליכם ? כתבו לי.
סיגל

שלום חנוך - 4 תחנות

שלום חנוך יצא למסע נוסטלגי בעקבות 40 שנות יצירה מופלאות שלו ברוק הישראלי בסדרת מופעים חד פעמיים, אשר עוברת ב 4 תחנות זמן. המופעים נערכים בהאנגר 11 בנמל תל אביב ומפגישים את הקהל עם השירים והאלבומים המצוינים שהפכו לנכסי צאן ברזל במוסיקה הישראלית.

תחנה ראשונה הוקדשה לשבלול, Shalom ופלסטלינה (1970-1974)
בתחנה שנייה, שבה ביקרנו במוצ"ש האחרון, שחזר האיש והאגדה את "אדם בתוך עצמו" ו"סוף עונת התפוזים" של תמוז (1976-1980).
תחנה שלישית תתמקד באלבומים "חתונה לבנה" ו"על פני האדמה" (1981-1984)
בתחנה רביעית, שגם אליה אני מתעתדת ללכת, נחזור ל"מחכים למשיח" האהוב עלי ול"רק בן אדם" (1985-1989).

אני רוצה לספר על חוויות מהערב המופלא בתחנה שנייה. ראשית, למרות גודלו העצום של המקום ואווירה של "ערב חברה" (הישיבה היא סביב שולחנות לבושים במפה שחורה ומקושטים בנרות כשריח נקניקיות מדוכני אוכל שהוצבו מסביב, נישא באוויר), ברגע שהמופע התחיל, נזכרנו למה בעצם אנחנו פה. חמוש בהרכב נגנים מעולה (ביניהם משה לוי, רוני פיטרסון ואשר פדי), עלה שלום על הבמה.

הערב נפתח בשירים מתוך "אדם בתוך עצמו" ואופיין בנימה מעט מלנכולית וכבדה אבל אחר כך שלום עבר ל"סוף עונת התפוזים" של תמוז והערב קיבל תפנית אנרגטית ושמחה. אהבתי במיוחד את הביצוע ל"כמה יותר עמוק יותר כחול". ל"מישהו הפסיק את הזרם" שלום הזמין את אסף אמדורסקי שנראה נרגש מאד מעצם המעמד ובצדק (וסתם חייבת לציין שבהופעה הראשונה בתחנה שתיים שהתקיימה יומיים קודם, שלום אירח את יזהר אשדות בשיר הזה. לו רק ידעתי זאת לפני שרכשתי כרטיסים...).

האורחת השנייה היתה נינט שביצעה עם שלום את "כמה טוב שבאת הביתה". את הערב חתם שלום עם נכדו, עמרי קרן, בן העשר, שסיפק סולו גיטרה שלא היה מבייש אף רוקיסט.

לקראת סוף הערב, הקהל (ביניהם היו ריטה ושלמה ארצי) כבר היה על הרגליים, מריע ונותן כבוד ראוי. איזו הופעה נהדרת.
תחנה שלישית שתוקדש ל"חתונה לבנה" ו"על פני האדמה", תתקיים ב 11.3.2010.

שלום, להתראות...
סיגל

לאתר של שלום חנוך - 4 תחנות

הקול בשבילך...

מדי פעם כשצצה יוזמה יפה וברוכה, אני גאה להירתם לטובת העניין, במיוחד כשמדובר בחיזוק הכוח הנשי.
אתם מוזמנים לקרוא ולשאת את הבשורה הלאה (ואולי גם להציג עסקים, מוצרים וכד').


סיגל

Juliette has a gun

כל מי שמכיר אותי ממש טוב יודע עד כמה אני רגישה לריחות וזאת הסיבה שבשמים לא מחזיקים אצלי מעמד הרבה זמן. בקבוק בושם של 100 מ"ל עשוי להתחסל תוך חודש, וככה זה עובד - אני מרססת את הבגד משני צדדיו בטרם לבישתו, לובשת, מרססת על הצוואר, הידיים והשיער ואז שמה קצת על האף, ככה ליד הנחיריים, כדי להנציח אותו למשך כל היום... 

על השידה שלי נחה קבוצת הבשמים הקבועים לצד מספר בשמים מתחלפים, ממש כמו בחיים: שגרה היא דבר חשוב, מוכר ובטוח אבל תמיד יש צורך בריגושים חדשים ולא מזיקים.
הפעם מצאתי את ה-בושם והוא נכנס באופן מיידי וטוטלי לרשימת הקבועים שלי. רכשתי אותו בדיוטי פרי ממש באופן מקרי. דיילת היופי המליצה עליו בפני רק כדי להשלים עסקה של 3+1...
המותג נקרא "Juliette has a gun" (כן, אותה ג'ולייט מהמחזה ההוא...) והיוצר, Romano Ricci, הוא כוכב עולה בענף הבשמים והוא גם הנכד של נינה ריצ'י. בסדרה חמישה בשמים רומנטיים על בסיס ורדים. הבושם עצמו נקרא "Lady vengeance" (הליידי הנוקמת) וניחוחו עשיר, מפתה, ערמומי ומתוחכם. יחד עם זאת הוא ממש לא כבד, אלא צעיר ורענן. הבקבוק מיוחד במינו, מעוצב בסגנון רוקיסטי משהו.
אז מעכשיו זה מה שאני לובשת.

מה הבושם האהוב עליכם ? שתפו.

סיגל

טאפאס 1 העם

טאפאס 1 העם היא מסעדה חדשה יחסית שנפתחה לפני כשלושה וחצי חודשים, בבעלותם של השף יונתן רושפלד ועדי ועירית האחים לבית שטראוס. המסעדה ממוקמת במבנה יפה ברחוב אחד העם, ומציעה אווירה שמחה של אוכל ספרדי ותפריט אלכוהול עשיר.
ברגע שכף רגלנו עברה את מפתן המסעדה, חשבנו שאנחנו בעיצומה של פיאסטה ספרדית... המקום צבעוני, חושני, שמח ומזמין. בשעה 19:30 המסעדה היתה עמוסה באנשים ולמרות שלא הזמנו מקום, חיש מהר נמצא לנו סידור.
תשעה קבין של יופי ירדו למקום הזה. איזה עיצוב. בכניסה עומד שולחן ארוך ועליו צנצנות חמוצים (שמעטרות את כל המקום), הררי זיתים בקערות חרס גדולות, כלים יפים ומנות טאפאס שונות מסבירות פנים. שרשראות של שומים ופלפלים תלויות מעל השולחן ובחלונות שעוטפים את המסעדה. הריצוף מהמם וצבעוני. בין מקומות הישיבה הסטנדרטיים מוצבים שני שולחנות אבירים עליהם מפוזרות מנות טאפאס שונות שאפשר גם לקחת ולאכול (בתשלום כמובן). המטבח פתוח ואפשר לעקוב אחרי נפלאות הכנת המנות. מוסיקה ספרדית מעוררת חושים משלימה את האווירה במקום.

התפריט במקום מחולק לקטגוריות שונות: טאפאס מסורתי (13-39 שקל); בשרים קרים (25-51 שקל); גבינות (25-26 שקל); עלים ומרקים (16-48 שקל); ירקות (16-21 שקל); דגים, פירות ים ובשר מהפלנצ'ה (26-65 שקל); ביצים וקסדיות (26-38 שקל) ומנות מהמטבח הספרדי המסורתי (31-79 שקל). המנות מגיעות בצלוחיות בשלל צבעים. יש גם מנות ספיישל שיוצאות מהמטבח לקול דינגדונג פעמון וגורפות מחיאות כפיים מסביב...
אנחנו, בשיא ההתלהבות, מזמינים 7 מנות טאפאס (קטנות) עבור 3 אנשים: קרפצ'יו בקר, צלעות טלה על מצע של תפוחי אדמה, שיני שום, טחינה גולמית ושמן זית וזעתר, ארטישוק עם לבנה, מעורב על בסיס טחינה, סלט אבוקדו וז'מבון, חמון איבריקו (נקניק על ברוסקטות), ארטישוק יהודי (שחמדנו מהשולחן), לחם וקטנות (לחם הבית ומטבלים של חצילים פיקנטי, יוגורט מתובל וסלסת עגבניות).
הכל היה טוב, טעים מאד ויפה עד שהגיע החשבון שגרם לליבנו להחסיר פעימה... 370 ₪ כולל שתייה (בירה, פפסי וקוקטייל) !!! מה נסגר אתכם, אנשים ???
לסיכומו של דבר וכדי להסתכל על חצי הכוס המלאה, כדאי להגיע למקום לא על בטן ריקה (הפעם נבקש שיסלחו לנו אם נבוא עם סנדויץ' למסעדה...) וליהנות מחוויה ספרדית כמעט אמיתית במחיר שהוא עדיין זול יותר מטיסה לספרד...ניחא.

שלכם,
סיגל

טאפאס 1 העם
אחד העם 27, תל אביב
טלפון: 03-5666966


באקט יוצא דופן, התמונות הפעם לא צולמו על ידי...

סוף סוף אהבה...

חככתי בדעתי איזה פוסט לכתוב לרגל הוולנטיין דיי. מבחינתי כל יום צריך להיות וולנטיין דיי. אני בטוחה שאם כל בני האדם היו מסתובבים עם חיוך אינפנטילי שמרוח על הפנים, בעיניים בוהקות מאהבה ובלב מפרפר, החיים על פני האדמה היו הרבה יותר שלווים, רגועים וחיוביים... (והרגע, בעצם, נחשף הצד התמים שבי...).
ונחזור לעניין הפוסט. לטעמי אין דרך חזקה יותר מלבטא רגש כלשהו אלא באמצעות מילים ומנגינה שחוברו יחד. לכן אני רוצה להקדיש לכל אהובי, באשר הם, את השיר "At last" של Etta James, זמרת הבלוז האגדית.  שיר מקסים שהוא ביטוי מובהק במילים פשוטות לאהבה גדולה; "סוף סוף, אהובי הגיע, ימי הבדידות שלי תמו והחיים הם כמו שיר...".

{At Last by Etta James}

כנסו לקישור

At last, my love has come along

My lonely days are over

And life is like a song

Oh, yeah, at last

The skies above are blue

My heart was wrapped up in clovers

The night I looked at you

I found a dream that I could speak to

A dream that I can call my own

I found a thrill to rest my cheek to

A thrill that I have never known

Oh, yeah when you smile, you smile

Oh, and then the spell was cast

And here we are in heaven

For you are mine

At last

אני מודה שהשיר קצת נאיבי אבל למי אכפת... לא הכל צריך להיות מסובך בחיים, הלא כן ?
אז לחיי האהבה !
שלכם,
סיגל

בשדות כה ירוקים...

מזג האוויר החורפי בימים האחרונים הביא להתחפרות ביתית ליד כל מקור חום אפשרי.  אתמול, לשם שינוי, היתה שמש טובה והחלטתי לצאת ולצלם בטבע. לקחתי איתי את ה Nikon החדשה שלי (ותודה לדרור) ואת עומר וחן ונסענו דרומה.
היעד - יער אמציה בחבל לכיש. קראתי בעיתון שרקפות פורחות בין האורנים של היער ורציתי למצוא אותן. כבר בכניסה לצומת אמציה התגלתה תנועת רכבים לא קלה וקבוצות מטיילים פשטו על האזור הציורי. הראות היתה מעולה, שקופה וברורה, השמים כחולים מקושטים בעננים לבנים ואפורים ומרחבים ירוקי עד נפרסו למולנו.  מרבדים של אדום, צהוב, ירוק, שקדיות שמתפקעות מלובן הפריחה, פרות מלחחות עשב וקרני שמש שמפלחות את העננים ומאירות את העצים והשדות. והאוויר נקי וממש אפשר לנשום לרווחה. כל היופי הזה מילא את הלב בהתרגשות וממש אפשר היה להרגיש איך הרוגע מתפשט בגוף בהדרגה.
לצערי, לא מצאתי את הרקפות המהוללות (אאלץ להסתפק כרגע בעציץ שנמצא אצלי במטבח) אבל אני חושבת שיצאו תמונות דווקא לא רעות...

שיהיה שבוע מקסים,
סיגל

מתכון פשוט (יחסית) לארוחת קוסקוס ומפרום

מתה על קוסקוס ומפרום. ניחוח מפרום מתובל בתבלין המיוחד תמיד מעלה בי זיכרונות ילדות נעימים וטעימים מהמטבח של סבתא גרציה ז"ל. איך נהגתי להתענג על צלחת קוסקוס אמיתי שבושל במיליון סירים, עם קציצות מפרום עסיסיות וחמוצים של בית...

מאחר ולעולם לא אגיע לקרסוליה של סבתי (הי, היא בישלה על פתיליות !) ומאחר ואני שייכת לדור "מקצרי הדרך", גיבשתי לעצמי מתכון פשוט (יחסית) ובריא (יחסית). אם הילדים שלי אוכלים ממנו בתאווה וזיוה אהובתי החמיאה, סימן שמשהו עובד פה...
אז קדימה, ניגש לעבודה.
הקוסקוס הוא קוסקוס מלא מהיר הכנה שקונים בסופר. מכינים אותו לפי הוראות ההכנה שעל האריזה.
תבלין למפרום אפשר לקנות בכל חנות תבלינים.

{ למפרום }

כ 12 קציצות בינוניות

צרור לא גדול של פטרוזיליה

בצל בינוני 

2 פרוסות לחם דגנים מושרה וסחוט טוב

(אני טוחנת בטוחן ידני את שלושת הנ"ל ביחד)

חצי ק"ג בשר הודו טחון

ביצה

מלח, פלפל
כפית תבלין מיוחד למפרום

לערבב את כל העסק טוב טוב.

להכין 2 קעריות – באחת קמח ובשנייה בלילה מביצה, מעט רסק עגבניות, מלח ופלפל.

ליצור קציצה ביד לחה, לטבול כל קציצה בקמח ואח"כ בבלילת הביצה
ולטגן טיגון קצר (רק עד סגירת הבשר).

טיפ – אם כבר בטיגון עסקינן, אז אני מכינה תמיד קציצות מקילו אחד של בשר
(ומגדילה את כמויות שאר המצרכים בהתאם)

ומקפיאה מחצית מהקציצות המטוגנות. כך יש לי בפריזר קופסא של קציצות בהיכון. 

לרוטב

לטגן בסיר בצל פרוס דק, פרוסות גזר ותפו"א

להוסיף רסק עגבניות (קופסא קטנה), מים רותחים
(אני שמה חצי מגובה הסיר, הילדים אוהבים הרבה רוטב)

כשרותח להוסיף מלח, פלפל שחור ותבלין מפרום (כף)

להוסיף את הקציצות ולבשל על אש קטנה 3/4 שעה בערך.

{ חמוצים }

מומלץ להכין יום קודם כדי שיספגו טעמים
להכין בקערה גדולה או כלי שאפשר אחר כך לכסות :

מלח, מלח לימון ומים רותחים (לטעום אם מידת המליחות והחמיצות לשביעות רצונכם), לצנן

להוסיף: חצי כרוב חתוך איך שאוהבים

מקלונים או פרוסות מ 2 גזרים קלופים

2 פלפלים חתוכים לרצועות דקות (איזה צבע שאוהבים)

קולורבי אחד מקולף ופרוס דק 

מקלוני סלרי

פרוסות לימון

רצועות פלפל חריף, אם רוצים פיקנטי

(אפשר גם פרחי כרובית שהושרתה במים רותחים ומלח כדי להרוג מזיקים)

{ טרשי }

גם מומלץ להכין יום מראש

לבשל במים רותחים עד ריכוך דלעת (כמה שאוהבים), 2 תפו"א, 2 גזרים

לצנן, לסנן את הדלעת מנוזלים ולמעוך במזלג, לקלוף תפו"א וגזר ולחתוך לקוביות קטנות.

לתבל במלח, לימון, שום כתוש, שמן זית, כמון ופפריקה (אפשר גם חריפה אם רוצים פיקנטי)

בהצלחה ובתאבון...

אשמח לקבל תגובות, המלצות לשיפור וכד'.
במידה ותרצו להעלות לבלוג מתכון טעים ומעניין, שלחו לי אותו במייל sigaloa@gmail.com (עם תמונות כמובן).

ס י ג ל